36
פגשתי את תמי לראשונה כשבאתי לישראל לכבוד נישואי אחותה של היידי, רבקה.
התמונות המצורפות בזה צולמו בביקורי בארץ עם אשתי היום, ג'ואן ב2006. זאת הייתה הפעם האחרונה שפגשתי את תמי. לא קרה שנותק בינינו הקשר אבל האמת היא שלא היינו קרובים במיוחד מעבר לעובדה שבביקורי בארץ תמי הייתה כחלק מהמשפחה. זכור לי שהיידר סיפרה לי כמה הוקל לה כשתמי הגיעה לגור ברחוב שבטי ישראל ביפו. היידי הייתה תמיד אישה עצמאית, אבל שכנותה של תמי נתנה הרגשת משפחתיות, כיוון שהשתיים שמרו זו על זו.
הצילומים מראים את תמי מצלמת את היידי כשהשתיים באו לחגוג ברית-מילה לבנה של רבקה.
בצילום האחרון כולנו יחד.
ג'ואן ואני נעצבנו מאד ללמוד על פטירתה של תמי ושולחים לכם תנחומים מעומק לבנו.
יהי זכרה ברוך.
אדם גירביץ
היה לי קשר עם תמי באמצעות פייסבוק בשנים האחרונות, אך פגשתיה לראשונה בביה"ס הציבורי מספר 3. היא הייתה מורה ואני הייתי אם לתלמידים בביה"ס.
למרות שילדי לא היו תלמידים בכתתה, היא הייתה נכונה ומקבלת, רגועה וחכמה ובעלת חיוך כה יפה. היא אהבה את תלמידיה ואת חבריה למקצוע. כל כך צר לי על אבדנה.
לין ליאוטה
הערצתי אותה, כמה חבל. תהא מנוחתך שלווה, תמי.
הל קנטור
חיבוקים לכל אלה שהתמזל מזלם לעבוד עמה.
הלן ווילקו
תמר ואני היינו חברות טובות בניו-יורק ואחרי שהיא חזרה לארץ - יותר מ-20 שנה.
אני עדיין אוהבת אותה.
הרהורי ותפילותיי יחד עם הוריה ואחותה,
מדליין יאיודל נלסון
