בקיץ התחילה תמי בעבודה חדשה, גם היא כחלק ממאמציה להדחיק את המגבלות: תמי החלה לעבוד בFresh Air Fund כמדריכה בברכת השחיה ומצילה, במסגרת המחנה Hidden Valley, מחנה אשר נועד לילדים ממשפחות מצוקה בעיר ניו-יורק. בחודשים שאחרי המחנה, תמי המשיכה בתכניותיה. לא רק שלא התלוננה, אלא הציבה לעצמה אתגרים פיזיים וגם חברתיים-קורסים מאתגרים לגוף ולנפש. הללו התקיימו לרוב במקומות שאך זה הכירה. תמי לא היתה בררנית ביחס למשתתפים אחרים מתוך כוונתה ללמוד דברים חדשים ושונים: קפוארה, נגינה בתופים מכל הסוגים, אמבירה, גיטרה ופסנתר. בכל מקום מצאה את מקומה, לא נמנעה מקשיים והיא אף נסעה לאפריקה עם אחת הקבוצות. במשך אותן שנים עברה תמי שני ניתוחים בברכיים והמשיכה בטיפולים.

אכן, שנות הקולג' היו עמוסות בחוויות למכביר ועמן צפו חדשות לבקרים שאלות קשות על מה צופן העתיד.