14
כתיבתה של תמי
בהיותה בת 11 כתבה תמי מכתב לסופרת אסתר קל.
תמי כותבת לה כי סבתה, בתיה, נפטרה ומתארת לסופרת את פחדיה מן המוות.
11/3/77
אסתר קל היקרה,
שמי תמי לוי, אני גרה בארה"ב, אבא שלי מיצג חברה ישראלית פה. אני מכירה אותך מ"הארץ שלנו" ואמא שלי סיפרה לי הרבה אליך.
סבתא שלי נפתרה לפני כמה חודשים, אבל לא בדיוק מה שמפריע לי. אני פשוט מפחדת מן המוות.
אני חושבת, מה אני יאשה אם עצמי כשזה יקרה להורים שלי. אני מנסה להמציא לעצמי נחמות, כמו שזה קורה לכל אחת, או שיש לי אוד די הרבה זמן, אבל זה לא מספיק. כי אני יודעת שפעם זה יקרה לכולם אם ההורים לא יכולתי לדבר, אבא שלי פשות לא מבין דברים כאלה, אבל אמא שלי היא אובדת סוציאלית והיתה מבינה. הבעיה היחידה היא שסבתא שלי, שנפתרה בקיץ היא אמא של אמא שלי ואני לא רוצה להעציב לה להזכיר לה את אמא שלה. גם בביה"ס ובתלביסיה כאילו כולם נגדי. כל הזמן מדברים אל סרתן ומחלות לב וזה אוד יותר מפחיד אותי. את יכולה בבקשה לעזור לי?
תודה רבה.
נ.ב. במכתב הזה יש הרבה שגיעות כתיב כי אני כבר באמריקה
3 שנים ולא רציתי שההורים שלי יקראו את המכתב.
תמי אהבה לכתוב את אשר על לבה.
כשעברה לארה"ב כתבה כי היא מאוד מתגעגעת לישראל ומתארת את החוויות החסרות לה.
