top of page

4

ילדותה של תמי - השנים הראשונות בחיפה

'היום הראשון לכיתה א

 תמי היתה סקרנית מאד ובחנה בקפדנות את העולם סביבה; בעיקר עקבה בענין ובסקרנות אחרי יחסי-אנוש. תכופות התנסתה בכוונה במעשי קונדס ותעלולים. לעתים נראה היה שחיכתה להזדמנות להיתפס רק כדי לבחון את תגובת המבוגר. ביחסה לבני גילה היתה מין תערובת של הזדהות עם השובבים, ורצון לעזור להם במעשי הקונדס בעת הצורך וגם, לפי עדות הגננת חווה, תמיד יכלה לסמוך על הרגשת הסמפטיה והנכונות לתמוך בילד מבודד - כשהילדים היו מסתדרים בזוגות, תמי נהגה לבחור בילד הביישן ובמי שנראה כמבודד ושהבחינה בו כעצוב. 

   

שעת סיפור עם סבתא ליזה

על הר הכרמל

תמי מדגמנת

בגן הילדים בחיפה (תמי השמאלית ביותר)

ל"ג בעומר, יום הולדתה ה-7 של תמי

(לאחר 3 חודשים רותי נולדה)

​ תמי והכרמלית

 

תמי היתה מוכרת להוריה ומחנכיה כמי ששאפה לעצמאות מגיל מאד צעיר. מאז שעברנו מרוממה להדר,תמי נסעה בכרמלית איתנו כסיור, אך היתה מאוד סקרנית לנסות בעצמה את הרכבת התחתית. בדיעבד הסתבר שהיא תכננה בקפדנות התנסות כזאת. תמי אספה מטבעות כסף בתיק אישי ליום המבחן.

היא תכננה להתחמק מאמא כשתבוא לאסוף אותה מהגן, עלתה ונסעה בכרמלית עד התחנה בגן-האם שבפסגת ההר. התכנית עלתה יפה אלא שבשובה תמי פספסה את תחנת גולומב. היא לא אבדה את עשתונותיה כשמצאה את עצמה יוצאת לרח' הנביאים שבהדר הכרמל. תמי עשתה החלטה מהירה ללכת לביקור אצל סבתא ליזה שהתגוררה ברח' עבאס. היא צעדה בהר, זהתה את הבית, הקומה והדירה של סבתה.

 

בעוד תמי צועדת למטרה היעודה אמא אביבה מתרוצצת בהר בין רח' ארלוזורוב לרח' גולומב בחרדה לתמי. כשכמעט אבדה תקוותה והחליטה להשתמש בטלפון לעזרתה, החל מרוץ חדש עם הזמן – לאתר מישהו שהיה לו בבית מכשיר כזה...באותם ימים מכשירי טלפון היו נייחים ונדירים... למרבה המזל במצאה טלפון אצל אחד השכנים יכלה להתקשר למשרד של אביה של תמי, שהצליח למצא את אמו וכך אותר מקומה של תמי.

 סוף טוב, הכל טוב.​

bottom of page