top of page

5

אהבתה של תמי לסיפורים

בין היוצרות החביבות על תמי היו מרים ילן-שטקליס בשיריה ודבורה עמר בספוריה. הללו השאירו רשומן החזק על תמי שאהבה כ"כ להקשיב להם שוב ושוב.

תמי הביעה בריקוד/בתנועה את הרוגז החתולי ("רוגז רוגז, שרוי חתול ברוגז") וחוותה בהתרגשות גדולה את סיפור צעדי השכנה בקומה למעלה ("הכלב נו נו נו") אחרי שקראה "רגע" למישהו שהתדפק על דלתה. הללו עוררו גלי צחוק בלתי נשכחים. כך היתה דבורה עמר לסופרת הנערצת עוד לפני שפרסמה את "דפי תמר".

אהבת כלבים שטפה את תמי כבר בגיל שלוש - עקב פגישתה הראשונה עם "איה פלוטו" של הסופרת לאה גולדברג, שהיה "אהבה ממבט ראשון". תמי הזדהתה עם הכלבלב בכל נשמתה ותכופות בחרה להציג עצמה כפלוטו לילדי הגנון שבו למדה. היא היתה כ"כ משכנעת, שאם של בת כתתה האמינה לבתה שלה ובאה לגן לברר את הפלא. תמי יכלה להתפקע מצחוק כשעמדה על מסתרי נפשם של הגיבורים בסיפורים ששמעה ו/או להשתתף בצערם.

תמי אהבה מאוד להקשיב לסיפורים בטרם למדה לקרוא. היא נהגה לנסות את כושר ההבעה שלה בכתב זמן מה לפני שלמדה לכתוב - הסתמכה על ההבחנה הפונטית של צלילי המילים.

 מגיל צעיר היו לתמי התענינויות שונות. תמי היתה מאוד זריזה בכשרה לצפות בנעשה בסביבתה. ברצותה להבין מה מתרחש למדה מהר להפעיל כל חושיה וכמו כן, לא לוותר על קבלת תשובות מלאות לשאלותיה. משהבחינה במשהו חדש, לא מוכר ואולי מוזר, מיד פתחה בחקירה נמרצת. כאן נעזרה בעושר לשונה ופתיחותה. תמי למדה לדבר בגיל מוקדם וזה סייע לה בחקירות הנ"ל

שיחות עם תמי דרשו תשומת-לב והוו אתגר ומקור השראה והנאה. משהחלה לקרוא היו שאלותיה נוגעות בנושאים השכיחים ביותר שגילתה. היו הרבה אירועים סביבנו שעוררו את סקרנותה והשאלות נתעוררו בתגובה לאבחנות שעשתה יום יום ולמאורעות יוצאי דופן. אבחנתה גם בשינויים הקלים ביותר בסביבה גירתה עוד יותר את סקרנותה ונסיונותיה להבין ניואנסים דקים בהבעת פנים וטון הדיבור במיוחד בתקופת מלחמת יום-הכיפורים

המון הנאה הפקתי מתפקידי כמספרת הסיפורים, כמי שצפתה בתמי ניצבת בפני אתגרים אלה בשכיחות גדולה ביותר. כך למדתי שהיא מבינה היטב את המתרחש, חושבת ומנתחת לעצמה כל תופעה חדשה ו/או בלתי מובנת ולא מוותרת אף פעם על הבהרות

bottom of page