top of page

30

לבי נשבר היום לשמע הידיעה על פטירתך, חברתי היקרה. אף על פי שהצלחתי להגיע לישראל לזמן קצר בשנה שעברה. כ"כ טוב שהצלחנו להיפגש ולהתעדכן. אני אתגעגע אליך מאוד. 

החודשים שגרנו ועבדנו ביחד היו הטובים בחיי.

את אחת החברות העדינות, טובות לב ואוהבות שהכרתי בחיי. הלוואי והייתי יכולה להיות שם בשבילך כשהיית צריכה אותי. 

אני אוהבת אותך תאם תאם, 

תנוחי בשלום חברתי. 

 

קייט גרבר

מתגעגעת אליך. תנוחי בשלום על משכבך. 

כריסאן איסטווד

תיכון טכנולוגי נעמת השרון מרכין ראש ומבכה את לכתך בטרם עת, תמי שלנו.

חברה, מורה ומחנכת יוצאת דופן, מיוחדת במינה שלא היה תלמיד שלימדת או חינכת ולא נכבש בקסמך.

בפשטות והיושר הפנימי שלך שלא תמיד מצאו מרגוע בעולם שלך. חדרת לליבם ורכשת את אמונם.  עולם ההוראה והחינוך איבד אישיות אותנטית ומסורה עד אין קץ.  לא חושבת שהיה משהו שאהבת יותר מלחנך ולהיות במחיצת התלמידים - פרחת במחיצתם...

ידעת להקשיב להם, להכיל אותם, להיות שם עבורם ולא חיכית למדליות, הספיקו לך העיניים המודות שלהם בשביל לגרום לך להיות מרוצה.

וניסית, יצאת לחל"ת כי רצית לבדוק אולי ייעודך במקום אחד אבל חזרת אלינו - התגעגעת לתחושת המשמעותיות. לא ויתרת על אף ילד, נשלחמת למענם וייצגת אותם ועשית הכל כדי לקדם אותם. וקיבלת בחזרה בענק,  הילדים הוקירו לך תודה ומאד מעריכים אותך עשר שנים היית חלק מתיכון נעמת השרון והוא היה חלק בלתי נפרד ממך. רקמת חברויות בדרכך המיוחדת ובלכתך תותירי חלל שיהיה קשה למלא. הייתה לי הזכות הגדולה להיות חלק מעולמך בשנתיים (וקצת) האחרונות וזה מרגיש הרבה יותר.

עשינו בזמן כה קצר מה שאנשים עושים בעשור. כאילו דחסת כמה שיותר לקשר הזה כי ידעת שזה לא ימשך הרבה זמן.

גיליתי ולמדתי כמה רגישה, חכמה, מוכשרת ומיוחדת את ואז הלכת - לא הוגן!!! 

אישה עם כישורים רבים ומגוונים.  מה לא היית ועשית?! 

היית מורה למולטימדיה, מורה לאנגלית, מורה ליוגה, יצרת מוזיקה, כתבת שירים, לימדת את עצמך את כל הקשור במחשבים עד מצוינות, היית שחיינית מעולה והייתה לך ראיה מערכתית שכל מנהל חולם שתהיה לו. אישיות יוצאת דופן וחזקה. והוכחת את זה לעצמך בעוצמה בתקופה האחרונה. תקופה שבה שוחחנו שעות, דיברנו, התכתבנו. שאלנו שאלות, קיבלנו תשובות. הצבנו יעדים שבכמעט כולם הצלחנו לעמוד... (אמרת לי שזה מרגש אותך שזה ב"אנחנו") עשית עבודה על עצמך, תיקנת, סלחת, דאגת שיסלחו לך, שיתפת, כעסת מעט,  התפללת הרבה והאמנת. בחצי שנה הקשה שעברת גייסת כוחות אדירים, חיוביות בלתי נדלית ואת כל זה עשית כשכל הזמן היית עטופה פיזית ורגשית במשפחתך שלא משה ממיטתך, בחברות,  קולגות ותלמידים שכתבו, ביקרו והתקשרו (וידעת גם על אלו שרצו והיה להם קשה) תודה רבה לכולם על ההירתמות. זה לא מובן מאליו, או אולי כן. וכולם עטפו אותך באהבה בכמויות שגרמו לך לעצור ולומר בקול רם שאת נרגשת מהאהבה והחיבוק שאת מקבלת וכך גם עזבת אותנו. עצמת את עיניך

כשאת יודעת שאת לא לבד וכמה היית חלק מאתנו - חלק חשוב ומיוחד. 

סליחה אם לא הצלחנו או הספקנו, הכי חשוב שרצינו.

אנחנו נתגעגע אליך יקרה.

תמיד תהיי בליבנו.

 

נסיה בועז, מנהלת תיכון נעמת.

צוות ותלמידי תיכון טכנולוגי נעמת "השרון".

bottom of page